מהו "נעים, שקט, רגוע"


פתוח תוכנית "נעים, שקט, רגוע"

תוכנית "נעים, שקט, רגוע" פותחה על-ידי קבוצת אנשי מקצוע בצפון הארץ: מרק כהן, ד"ר לפילוסופיה ומחנך אלטרנטיבי; פמלה מונד מ.א. דרמה תרפיסטית ומורה לחינוך מיוחד; ג'נט נימנוב ב.א. מטפלת בתנועה; ומימי סמוכה מ.א. מדריכה בתחום האוטיזם.
באותו זמן, משרד החינוך חפש פתרונות לעליה המהירה בתופעות בעיות התנהגות בבתי ספר, במיוחד התנהגות אלימה. מול אותה בעיה התחלנו לעבוד על תוכנית שתוכל לחזק התנהגות חברתית חיובית בבתי ספר. ראינו, ממקור ראשון, איך ילדים נאבקים על מנת להתמודד עם נושאים חברתיים רבים בהתפתחות ובלמידה שצצו בב"ס, בבית ובקהילה.
הבנו שדרך חדשה לעזרה בקשיים אלה הינה הכרחית. הגענו למסקנה, שהילדים זקוקים להתנסות בסביבה אחרת, מקום "מקלט" כביכול; סביבה רגועה ובטוחה.
בהשראת סביבה רב-חושית מיוחדת כדוגמת חדר יסנוזלןי, פמלה עזרה ביצירת חדר חושים מיוחד במרכז להתפתחות הילד בצפת. אך רק לאחר שפמלה למדה על רגיעה מותנית ממימי סמוכה, מדריכה בתחום האוטיזם, תוכנית "נעים, שקט, רגוע" החלה להמריא. מימי השתמשה ברגיעה מותנית על מנת לעזור לילדים אוטיסטים להתמודד עם התפרצויות זעם.
פמלה שלבה טכניקה לרגיעה מותנית הנקראת "נעים, שקט, רגוע" בעבודתה וחלה ליישם אותה בעבודה עם ילדים הכי אתגרים שיש. השילוב בין סביבה חושית מיוחדת לבין טכניקה לרגיעה עצמית, באופן שילדים יכולים להתמודד עם לחצים ממקום פנימי ושקט, יצר את הבסיס לתוכנית "נעים, שקט, רגוע."
לאחר ההפעלה הראשונית במרכז להתפתחות הילד בב"ח רבקה זיו בצפת, תוכנית "נעים, שקט, רגוע" הוצגה בפני שני בתי ספר יסודיים באמצעות יוזמה של המרכז האזורי לתמיכה בצרכים מיוחדים (מתי"א) מאז התוכנית הושמה בפעוטונים, גני ילדים, בתי ספר ומרכזים שונים לפעילות אחה"צ.
במשך השנים תוכנית "נעים, שקט, רגוע" הוסיפה ענפים לכיוון הבריאות, החינוך ומסגרות רווחה; כגון מחלקת ילדים; קבוצות נשים; קבוצות כישורים חברתיים לילדים; קליניקות להבעה ויצירה; ומרכזי קליטה.
משתתפים בתוכנית היו דוברי עברית, ערבית, אמהרית ואנגלית.

ב2007 מרכז "במרחב השקט" הוקם בעיר העתיקה, צפת במחשבה לקדם את המטרות הבאות:
1) לספק לילדים כישורי רגיעה עצמית באמצעות השימוש בטכניקה "נעים, שקט, רגוע" על מנת שיוכלו להתמודד עם מתחים בכל מקום וזמן.
2) לטפח את ה'יחד' (במשפחות ומסגרות ילדים) בסביבה בה יש כבוד לגבולות הפיזיים והנפשיים של כל ילד. כאשר ילדים באמת מרגישים בביטחון ובכבוד במקום כה מיוחד, הם יכולים אז להכיר שגם למישהו אחר יש כזה מקום; כשהם מרגישים ששומעים אותם, הם מוכנים אז ומסוגלים להקשיב לאחרים ולהראות להם כבוד והערכה.
3) לספק לילדים סביבה חושית מיוחדת שעוזרת להם להיות קשובים יותר ומאפשרת להם להיכנס לעולמם הפנימי היכן שהם יכולים לחוות תחושות של רוגע ושקט ולהרגיש בטוחים.

"במרחב השקט"

שני יסודות העיקריים במרחב השקט הם הכנת החדר או פינה פשוטים המשרים אווירה טובה ולימוד "נעים, שקט, רגוע," הטכניקה לרגיעה עצמית בחדר.
המרכיבים של הסביבה החושית מעוצבים באופן ייחודי על מנת לעודד אווירה של ביטחון, רגיעה ושקט: ברקע שומעים את המנגינה המיוחדת של במרחב השקט; אורות רכים; ריח נעים בחדר; הריהוט או כריות שמונחות על הרצפה רכות ונעימות – כל חוש וחוש מקבל מתנה שמהר מאוד מפחיתה מתח בגוף ובנפש. ובתוך הסביבה השקטה והנעימה, היכן שגם הדבור השקט ומועט, אנו מלמדים טכניקה של רגיעה מותנית אשר באופן שיטתי מחברת בין סימן (עדין) לבין מצב חיובי פיזי ורגשי.
הסימן או מילות המפתח המיוחדות – שלוש מילים בעברית – נעים, שקט, רגוע (באנגלית .Nice, Quiet, Calm)
מילים אלו מקרינות טון שנשמע נעים ומהות המילים מהדהדת. אף הלימוד עצמו הינו קל ונעים ובתרגול של 5 דקות ליום במשך חודש ימים, תחושת הרגיעה הופכת להיות מותנית
בקצרה המח לומד לקשר את שלוש מילות המפתח עם רגשות אמון, שקט, וביטחון, אותם חווה האדם במרחב השקט. בהמשך כאשר הילד אומר את המילים בשקט בתוך לבו בזמן לחץ – לא משנה היכן הוא נמצא באותו זמן – המח באופן אוטומטי שולח מסר לגוף: להירגע. הילד מיד מחובר שוב להרגשה העמוקה שחווה במרחב השקטת
והתוצאה – יכולת חשיבה יותר בהירה והתמודדות עם לחץ ממקום תפקודי גבוה – לא עוד דפוסי התנהגות ישנים מן העבר, אלא פעולה ואמצעי להשגה חדשים וחיוביים.
"נעים, שקט, רגוע" היא התערבות לרגיעה עצמית אשר מולידה שליטה עצמית. היא מאפשרת לילדים (ולמבוגרים) להשיג יותר עצמאות ושליטה על רגשותיהם והתנהגותם, לפתור בעיות בדרך בריאה יותר ולהתחבר עמוק יותר לעצמם ולאחרים.

"מה קורה בתוך המרחב השקט"

בזמן בו ילדים נמצאים במרחב השקט, מוודאים שהאווירה שקטה ורגועה, שהילדים הולכים לאיטם ממקום ישיבתם ובחזרה ושהגבולות הפיזיים והרגשיים של כל ילד וילד מטופלים מתוך כבוד והערכה.
במשך השנים פיתחנו ריטואלים פשוטים אך עמוקים, שהפכו את תוכנית במרחב השקט לייחודית מאוד. ריטואלים אלו מאותתים לילדים שהם עושים מעבר. הם עוברים ממרחב מסוים אחד לשני; מאווירה אחת מסוימת לאחרת.
לדוגמא, כאשר הילדים נכנסים או יוצאים ממרחב השקט, הם עושים זאת אחד-אחד.
כל ילד מבורך באופן אישי ומוזמן לבחור לעצמו מקום ישיבה בשקט.
בתוך המרחב, שיתוף הוא חלק חשוב לקראת סוף ההתנסות. לא מופעל לחץ בנוגע לכך, אך הילדים מוזמנים לדבר על החוויה, על החוויה שעברו, בתוך ומחוץ למרחב השקט. הילדים מדברים אחד – אחד והאחרים מאזינים. קופסת הדיבור עוברת מיד ליד, מלווה במחווה קלה. מחווה זו משמעותה שילד אחד דבר, סיים לדבר, ועכשיו הוא מעביר את זכות הדיבור לילד אחר. זה ריטואל של כבוד הדדי.
מניסיוננו, הילדים מבינים באופן טבעי את המשמעות והחשיבות לריטואלים אלה ואוהבים לבצע אותם.
כאשר ילדים מרגישים באמת בטוחים ורגועים במקום המיוחד, הם יכולים לזהות את מקום האחר. כאשר הם מרגישים ששומעים אותם, אז הם יכולים ומוכנים להקשיב לאחרים.